מחלת הנפש והשפעתה על בדיקת פוליגרף 

מחלת נפש היא ליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות ומתבטא בדרך התנהגות או החשיבה  בשונה מן
המקובל וגורם למצוקה רבה ופגיעה בתפקוד היום יומי.
מחלת הנפש הינה מחלה שניתן לסווג בדרגות שונות כגון : קלה, בינונית, חמורה , זמנית או כרונית.
ניתן לסווג את מחלת הנפש על פי קטגוריות כמו סכיזופרניה שהיא הפרעה שפוגעת בשיפוט , הפרעות אפקטיביות הקשורות למצב הרוח, נוירוזות הן תסמונות נפשיות הפוגעות בשיפוט ובתפקוד לקוי, הפרעות ניתוק הקשורה למערכת העצבים האוטונומית , הפרעות הסתגלות ועוד.
לעיתים יש מקרים בהם צורך לבצע בדיקת פוליגרף לאדם הסובל ממחלת נפש . בחלק מהמקרים ידוע כי הדבר עלול לפגום באיכות תרשימי הבדיקה וקושי לניתוח תוצאות מדויקות.
הבודק חייב החלטה באם לבצע את הבדיקה ולבחון את יעילותה מול תרשימי הבדיקה  ולבחון במשנה זהירות את ההחלטה בדבר התוצאה הסופית המתקבלת. או לחילופין לדחות את מועד הבדיקה  לשלב בו הנבדק ימצא במצב נפשי רגוע יותר.
עצם הידיעה על מצבו הנפשי של הנבדק יכול לעזור להבין את תוצאות הבדיקה טוב יותר ואף לאבחן נכון את התרשימים.
אחת מהבעיות שקשות בתחום הפסיכולוגיה היא להגדיר מיהו האדם הלא נורמלי .האם התנהגות חריגה מן הכלל היא התנהגות לא נורמלית או שמא ההבדל בניהם היא במידה, הרי כולנו לעיתים מדוכאים , מסתגרים ומרגישים חוסר עניין , במהלך חיינו לכל אחד יש  פחדים , דאגות , רגעים עצובים , ריגושים ותגובות התנהגותיות לחצי החיים . כאשר אדם מסוגל לא להגיב בצורה זו , הוא יחשב ללא נורמלי בשד העדר רגש. מה שמבחין בין תגובתיות לא נורמלית הוא סף הלחץ , הדרגה בה מישהו נעשה לחוץ , חוסר היכולת לתפקד וכו' וכל זאת כתוצאה מתגובות רגשיות .  האם בעקבות מצבים אלו נחשב ללא נורמליים ?
הגישה הרפואית רואה את ההבדל בין הנורמלי ללא נורמלי מבחינה איכותית. כלומר נדרשים סימפטומים-סימני מחלה  שאינם מאפיינים את הנורמלי כדי לאבחן אדם כלא נורמלי.
בדיקת מכונת אמת של נבדקים שעל אף אבחונם הפסיכולוגי המעיד על בעיה נפשית יניבו תוצאות טובות בעוד שאצל אחרים יניבו תוצאות לא משכנעות או חד משמעיות וזאת בל העדר עקביות בתרשימי הבדיקה.
בודק פוליגרף צריך טרם עריכת בדיקות פוליגרף צריך להכיר את הסימפטומים והסימנים הקליניים של ההפרעות השונות, כי אלו יכולים להשפיע על מהימנות הבדיקה . ישנן הפרעות מסוימות בן החרדה המאפיין המרכזי הוא התגובה הפיזיולוגית של הפרט . לתגובה זו תהיה השפעה הרבה יתר על בדיקות פוליגרף . במקרים אחרים כמו הפרעות דיסוציאטיביות –שכחה ופסיכולוגיות –עיוות מציאות, המרכיב העיקרי הוא קוגניטיבי  והוא שישפיע ביותר על התוצאות של הבדיקה. בהפרעות מצב הרוח  והפראות סומטיות – היפוכונדריה, ישנה חשיבות הן לתגובה הפיזיולוגית והן לתגובה הקוגניטיבית .
כאשר אדם מפגין התנהגות הנראית כבעלת הפרעה נפשית , בודק פוליגרף צריך לדחות את הבדיקה עד שתתקבל החלטה לגבי מצבו הנפשי של הנבדק ומידת יכולתו לעמוד בבדיקה ולענות תשובות שאכן הוא מתכוון אליהם ולא מדמיין אותם עקב מצבו הנפשי.